"גברים בצד"
ידיעות אחרונות , שירות מיוחד של "טיימס" 11.1.99
עכשיו זה רשמי: לא צריך גברים. קבוצת חוקרים אמריקנית הצליחה לפתח שיטת הפריה, שמאפשרת יצירת עוברים ללא זרע זכרי.הפמיניסטיות מתלהבות, המדענים הרבה פחות : ( אם לא נכבד את חוקי הרבייה שקבע הטבע, נביא בסוף ליצירת ילדים בעלי מום).
כמעט שנתיים לאחר שהידיעה הראשונה על שכפול כבשים הסעירה את העולם, מבשרים חוקרים אמריקניים, כי בימים אילו הם עוסקים בפיתוח טכניקה גנטית חדשה , שתאפשר לזוג נשים להביא ילד לעולם, ללא מעורבות גבר. נכון , מדובר בניסויים על עכברים בלבד, והדרך לבני האדם עוד רחוקה, אבל עדיין, טוענים החוקרים, מדובר בפריצת דרך. בתוך כשנתיים, הם מוסיפים, אפשר יהיה ליצור עכבר שבתאיו יהיו כרומוזומים נשיים בלבד, בניגוד למצב המקובל, שבו מחצית ממספר הכרומוזומים אצל כל יונק הוא מהאם והמחצית השניה מקורה באב.
הטכנולוגיה החדשה שונה במהותה מהשכפול הגנטי, שבאמצעותו נוצרה הכבשה דולי המפורסמת. בניגוד לשכפול שבו הוכנס תא רגיל של אם לביצית שלה וכך נוצר עובר, כאן מדובר בצרוף שתי ביציות שונות , כדי ליצור עובר. באמצעות הטכניקה הזו יוכלו זוגות של לסביות, למשל, להביא לעולם ילדים שיישאו את המטען הגנטי של שתי בנות הזוג, אם כי הן יוכלו ללדת בנות בלבד. יש גם לשער שנשים עצמאיות, כמו השחקנית ג'ודי פוסטר, שאינן מעונינות לגלות לילדן את זהות האב או לתת לו מקום כל שהוא בחייהן יגלו בכך עניין רב.
בראש צוות המחקר המתמקד בעכברי מעבדה עומד ד"ר רודולף ג'אניש מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסט. ג'אניש סבור , כי השיטה הזאת עתידה להסיר את המכשולים שמנעו עד כה הורות של בני אותו מין ביונקים. לדבריו אצל בעלי חיים אחרים, כגון זוחלים ודו-חיים אפשר ליצור דור חדש באמצעות ביצית לא מופרית. לא כך הדבר כשמדובר ביונקים, בשל המבנה המיוחד של הד.נ.א. שלהם.
בעבר ניסו מדענים להתערב בפעולת המערכת הגנטית, אבל התוצאות היו עגומות והביאו ללידה של וולדות מעוותים ופגועים. לאחרונה טוען ג'אניש, הצליח הצוות שלו לנטרל את הפגיעה בעוברים, ובעתיד הם מעריכים , ניתן יהיה להשתיל ד.נ.א. של אחת הביציות בגרעין של ביצית אחרת , ולגדל עובר בריא אותו ניתן יהיה להשתיל ברחם האם .
במחקר שנעשה בעכברי מעבדה , מתכוון דוקטור ג'אניש להשתמש בשתי קבוצות כרומוזומים שנלקחו משתי ביציות של אותה אם , אך לדבריו , ניתן באותה דרך להשתמש בכרומוזומים שנלקחו מביציות של שתי נשים שונות . " אם התהליך הזה יצליח , זה לא ישנה אם הכרומוזומים יגיעו מביצית אחת או שתיים", משוכנע ג'אניש .
מדענים רבים מתנגדים להמשך המחקר בשל ההשלכות שהם חוששים שיהיו לו, אבל רובם מודים שזו רק שאלה של זמן עד שמישהו יצליח לגרום להפריה שלא מעורב בה זרע של גבר ." תחום הגנטיקה הולך ומתפתח וצובר הישגים אדירים בקצב גובר והולך" , אומר פרופ' לורנס הרסט מהמחלקה לגנטיקה אבולוציונית באוניברסיטה באת' שבאנגליה. " לכן אני משוכנע שרבים מהמכשולים שאנחנו נתקלים בהם היום יוסרו בעתיד כולל בנושא הזה". תוצאות המחקר מעריך ג'אניש ישפיעו גם על מדינות אחרות, שירצו לחכות את התהליך, בתקווה שניתן יהיה ליישמו על בני האדם. " אם יתברר שהעיקרון שלנו נכון ואם העכברים שייוולדו במעבדה שלנו יהיו במצב תקין , התוצאות יהיו מרהיבות", הוא אומר .
" לטכניקת הפריה כזאת יכולה להיות חשיבות עצומה בעיני נשים", אומרת אמה הופסון מנהלת המכון להפריה מלאכותית "ברידג' סנטר" בלונדון. כ- 200 נשים , רווקות ולסביות, מקבלות במכון טיפולי הפריה מידי שנה." אני בטוחה שלסביות רבות יעדיפו שהתינוק ישקף את תכונות שתי בנות הזוג במקום להזדקק לשרותיו של תורם אלמוני ", אומרת הופסון.
ד"ר ג'יין סקאולר, מרצה למשפטים מאוניברסיטת סטרסקלייד, המתמחה בנושאים פמיניסטיים לא חושבת שמדובר בתהליך שישנה הרבה. " מחקרים מוכיחים שילדים שגדלו אצל זוג הורים בני אותו מין לא סבלו ולא הראו סימנים של חסך כשלהוא", היא אומרת. " איך בני הזוג מתפקדים כהורים חשובה יותר מאשר מין ההורים".
ויש גם שמתנגדים לכל הנושא. "יש חוקי רבייה שנקבעו ע"י הטבע ויש לכבד אותם אם רוצים ליצור סביבה נורמלית ובריאה בה יוכלו לגדל ילדים ", אומר ד"ר ריצ'רד ניקולסון, עורך הירחון " מדיקל אתיק ".
" מחקר מהסוג הזה כמו גם השכפול הגנטי ושיטות אחרות של רבייה מלאכותית, סופם שיביאו ליצירת ילדים בעלי מום , גם אם יהיו אלו מומים שיתגלו רק מאוחר יותר במהלך החיים. הגענו לשלב שבו אנחנו מרשים לחוקרים לעשות ככל העולה על רוחם, בלי שאף אחד יעצור וישאל אותם לשם מה. כדאי שאנשים יחשבו טוב טוב האם אנו באמת זקוקים לסוג כזה של ידע".
שאלות:
1. נסחו את הבעיה העולה מתוך המאמר.
2. כתבו את עמדתכם ביחס לבעיה והביאו נימוקים שיחזקו את עמדתכם.
3. היעזרו במקורות מידע נוספים: כתובים וממוחשבים חפשו מידע שיתייחס להיבטים הבאים :
א. למי הזכות לקבוע את מין היילוד ?
ב. אילו השלכות יש להולדת ילוד ממין נקבה בלבד?
ג. אילו השלכות יש להפריה בין שני תאי ביצה לעומת הפריה בין תא זרע לתא ביצה.
ד. באיזו מידה יש לאפשר למדענים להתערב בחוקי הטבע ?
ה. אילו השלכות יש להתערבות מדענים בחוקי הטבע ?