ספר – פרקים בתורשה : מעמוד 35 עד 41
מנדל, אבי תורת התורשה.
אבי תורת התורשה היה נזיר צ'כי בשם מנדל. מנדל ערך מחקר על התורשה עלידי הכלאות של צמחי אפונה.
על סמך המחקרים שלו הגיע מנדל למסקנה שקיימים גורמים תורשתיים העוברים מדור לדור על פי כללים מסוימים.
מנדל ערך את מחקרו במשך 10 שנים והוא הצליח בו מכיוון שהוא היה בעל השכלה רחבה במדעי הטבע והמתמטיקה ולכן הוא ניתח נכון את התוצאות שיצאו לו.
מנדל החליט להשתמש בצמח האפונה למחקרו בשל כמה סיבות :
א. זהו צמח קל לגידול.
ב. יש בו הפריה עצמית האבקנים והצלקת סגורים בתוך עלי הכותרת - כלומר ניתן ליצור זן טהור כי כל צמח אפונה יכול להפרות את עצמו וכך לא יחדרו גורמים תורשתיים זרים לניסוי, ניתן לשלוט על מקור החומר התורשתי.
ג. יש לצמח זנים רבים בעלי תכונות, שונות הקלות לזיהוי כמו אורך הגבעול, צבע הזרעים, צורת התרמיל ועוד.
מחקרו של מנדל
שלב א'
בשלב הראשון גידל מנדל כמה זנים שונים כאשר הוא אפשר להם להפרות רק את עצמם ועל ידי כך קיבל זן טהור. איך ?
נניח למשל שהוא חיפש אפונים בעלי גבעול ארוך. הוא לקח אפונה בעלת גבעול ארוך והכליא אותה עם עצמה.
מהצאצאים הוא אסף רק את הצמחים בעלי הגבעולים הארוכים, הכליא אותם עם עצמם וחזר ואסף את הצמחים בעלי הגבעולים הארוכים וכך הלאה לאורך מספר דורות, עד שהיה בטוח שהצמחים הם זן טהור לגבעול ארוך.
שלב ב'
בשלב זה הכליא מנדל צמחי אפונה בעלי גבעול ארוך עם צמחי אפונה בעלי גבעול קצר ( גם הם מזן טהור). הוא התייחס לתוצאות שיצאו לו כאילו היו תוצאות של הכלאה אחת ( הוא הכליא הרבה צמחים בעלי גבעול ארוך עם הרבה צמחים בעלי גבעול קצר והתייחס לתוצאה כאילו כל ההכלאה הייתה בין צמח אחד בעל גבעול ארוך וצמח אחד בעל גבעול קצר). בצורה כזו הוא קיבל הרבה תוצאות.
כעת יכול היה מנדל לבדוק מתמטית את תוצאותיו ולבסס אותן. ובכן, כאשר ערך הכלאה כזו הוא גילה כי בדור הראשון יצאו כל צמחי האפונה בעלי גבעול ארוך. לתכונה זו קרא תכונה דומיננטית.
בדור השני להכלאה רוב הצמחים היו בעלי גבעול ארוך אך חלק קטן היו בעלי גבעול קצר. לתכונה זו קרא תכונה רצסיבית.
בדרך זו בדק מנדל שבע זנים שונים של צמחי אפונה בעלי תכונות שונות ובכל פעם קיבל את אותן התוצאות :בדור הראשון הופע צמח בעל תכונה של אחד מההורים ובדור השני הופיעו כבר שתי התכונות אבל לא ביחסים שווים.
מנדל סימן את התכונות בעזרת אותיות לטיניות, כאשר את התכונה הדומיננטית הוא סימן על ידי אות לטינית גדולה ואת הרצסיבית על ידי אותה אות לטינית אבל קטנה.
למשל, תרמיל ירוק סומן על ידי האות G ותרמיל צהוב סומן על ידי האות g.
מכאן שזן טהור לתרמיל בעל צבע ירוק סומן כך GG.
וזן טהור לתרמיל בעל צבע צהוב סומן כך gg.
זן כילאים יסומן כך gG.
אלה הן המסקנות שהסיק מנדל מניסוייו ( לעיתים הן נקראות גם חוקי מודל):
א. בכל יצור ישנם גורמים מוגדרים האחראים על הורשת התכונות מדור לדור.
ב. בכל יצור ישנם שני גורמים כאלה לגבי כל תכונה.
ג. הגורמים עוברים לצאצא מההורים אך ורק על ידי תאי הרבייה כאשר בכל תא רבייה יש רק גורם תורשתי אחד.
ד. בזמן ההפריה חל איחוד בין תאי הרבייה של ההורים וכך מתקבל יצור בעל שני גורמי הורשה עבור כל תכונה.
ה. כאשר יש זוג גורמים לאותה תכונה, בא לידי ביטוי רק אחד מהם והוא הדומיננטי.